גם אתם לא מיודדים עם המחשב ?
האם גם אתם שייכים לדור שנולד עם דף ספר ביד ולא עם עכבר ביד?
אתם לא לבד- וניתן להוסיף ליד גם את העכבר,

יום שני, 21 בדצמבר 2009

פלאי הטכנולוגיה


אתמול נקלעתי לדין ודברים עם מישהו שאני מעריכה מאד את דעתו.

הוא טען- שלדעתו לא יהיה צורך בעתיד בהדרכת מחשבים.

כלומר אני יכולה לצפות להיות מובטלת...

לפי דבריו חברות ההיי-טק מתקדמות בצעדי ענק ועם התקדמותן הם משפרות ומפשטות את ממשק המשתמשים. מילים אחרות עם התקדמותם של חברות אלה, הם מנסות להקל ולפשט את השימוש באמצעים הטכנולוגיים. עם הזמן השימוש בתוכנות ילך וייעשה פשוט יותר ואני כמדריכת מחשב יכולה למצוא את עצמי מיותרת!?

את התגובה הראשונית שלי לדבריו אפשר לסכם במילה אחת- אימאל'

יותר מאוחר לאחר ש-" התאזנתי" ניסיתי לחקור את העניין לעומקו- ורציתי לשתף אותכם במחשבותיי אלה-

אכן הטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק.

על כך כולם מסכימים:

לראיה-

מי ידע לפני 7-8 שנים מהו בלוג? והנה אני יושבת כאן היום, וכותבת בבלוג.

מי חשב לפני 10 שנים על כל האפליקציות הנפלאות שיש ל-? i-phone היינו מאושרים שהטלפון הנייד שינה את מימדיו ונעשה קטן קומפקטי ויעיל.

וכ' וכ' אין ספור דוגמאות.

לפני הרבה זמן בהיותי עוד בת 20 קראתי ספר בשם " הלם העתיד" שכתב סופר בשם אלבין טופלר.

בספר- משווה הסופר את חוויית הדור המבוגר, להלם שהיינו מקבלים אילו היינו מגיעים לארץ רחוקה בעלת שפה חדשה ולא מוכרת לנו ועם הרגלים שאף פעם לא נפגשנו בהם קודם. לדבריו השפה ההרגלים הנורמות והמנהגים ואפילו דפוסי המחשבה של הצעירים נראים לדור הקודם כאילו הם מכוכב אחר- ולכן הם " חוטפים- הלם- את הלם העתיד"

למרות שהספר נכתב לפני זמן רב, כאשר קצב השינויים לא היה כה מהיר כפי שהוא היום הוא עדיין נכון היום יותר מתמיד

היום כאשר אני נזכרת בספר אני יכולה להזדהות איתו לחלוטין.

ופה אני מגיעה חזרה לדבריו של אותו אדם ששלח אותי לאבטלה-

נכון, חברות ההיי -טק יעשו כמיטב יכולתן כדי לפשט לנו את השימוש באמצעים הטכנולוגיים. הם מעוניינים למכור, ולכן מוטלת עליהם המשימה לגרום לכל הגאג'טים להיות זמינים ונגישים לנתח גדול ככל שניתן של האוכלוסיה.

יחד עם זאת הטכנולוגיה מתקדמת במהירות כל כך גדולה וכמות המידע החדש שיש לרכוש היא כה עצומה שלמרות כל ניסיונות ההפשטה עדיין ישנם הרבה אנשים המצויים בשוק- הלם העתיד- מי יותר ומי פחות!
תמיד ישארו אנשים שמתקשים לעמוד בקצב השינויים המדהים ונכנסים לשוק או- "נרדמים בשמירה".
הם אינם מספיקים להתעדכן ולמרות ניסיונותיהם להדביק את הקצב הם זקוקים לעזרה.

אחת הסיבות שדאגתי תמיד להתעדכן בחידושים הטכנולוגיים האחרונים -מעבר לעובדה שיש לי משיכה למדעים המדויקים -היא כדי לא להישאר מאחור כמו הורי שהביטו על המייל ושפשפו את עיניהם ושאלו אותי אם אני בטוחה שהמכתב יגיע לאוסטרליה ואולי בכל זאת כדאי לשלוח גם מכתב דרך הדואר הרגיל...

והנה גם אני, מוצאת את עצמי לא פעם מבלה דקות לא מבוטלות של קריאה וניסיון להבין את הוראות ההפעלה של המכשיר הטכנולוגי האחרון שרכשתי (מדפסת שהיא גם סורק וגם פקס וגם מכונת צילום).

לסיכום אני מוצאת שקצב השינויים הטכנולוגיים והקידמה עושים את חיי מעניינים ומרתקים ובוודאי משפרים את איכות חיי- ואני חושבת שמגיע לכולנו ליהנות מקידמה זו ולהשתמש בה!

רציתי לשתף אותכם גם בסרטון קצר זה על מחשבי העתיד- מעניין ומרתק- לאן נגיע?!




ופה אולי המקום שלי להציע לכם להירשם לסדרת טיפים שתגיע אוטומטית למייל שלכם.
כל מי שמרגיש שאינו מיודד לחלוטין עם המחשב או שמכיר אנשים כאלה יכול להפיק מסדרת הטיפים.
כל שעליכם לעשות הוא להכניס את השם וכתובת האימייל לתיבה המתאימה
והאמייל עם סדרת הטיפים ישלח אליכם באופן אוטומטי.



דואר אלקטרוני
שם
שם משפחה





יום חמישי, 19 בנובמבר 2009

המחשב ואני


כשהיום יצאתי מהבית ומרוב לחץ בלבול ובעיקר הרבה איחור, שכחתי לקחת את מחשב הפלם שלי.
אולי לפני שאפרט ואספר הלאה, עליכם לדעת שאובחנתי בגיל מבוגר ( מידי) כסובלת מהפרעת קשב וריכוז או כפי שהיא גם נקראת בלשון העם ADHD. עובדה זו מסבירה גם את המצב התמידי שלי של כמאחרת ולחוצה.
כשכבר כמעט והגעתי ליעדי גיליתי שהפלם - היומן שלי נמצא בבית בלעדי!!!
שינסתי מותני ובאומץ אמרתי לעצמי- " לא נורא " אפשר בלי!!!
לא אלאה אותכם בפרטי הסיפור אבל המסקנה שלי מאותו יום היא- שאולי אפשר בלי מחשב ובלי לוח זמנים ממוחשב, ואולי אתם יכולים ללא לוח זמנים ממוחשב אבל אני ממש לא יכולה בלי !!!!
הכל הלך "עקום"- קבעתי פגישות על גבי פגישות וכולן התנגשו עם כולם. רק כשחזרתי למחשבי האהוב והנפקד גיליתי את מעללי והבנתי את גודל השבר.
לקח לי כמעט יום שלם לנסות לתקן את השגיאות שעשיתי באותו יום - אבל היה זה יום שגרם לי להבין עד כמה המחשב הוא כלי עבודה וכמה הוא חשוב בחיי היום יום!
ההבנה שיש אנשים שהמחשב אינו חלק אינטגרלי מחייהם הייתה חוויה פוקחת עיניים מבחינתי.
החלטתי לעשות לעצמי תרגיל ולדמיין יום נוסף ללא מחשב- והרי כאימא אני נותנת לא פעם עונש מחשב לילדי!
הדימיון הוביל אותי לתסריטים קשים למדי על גבול הסיוט.
רגע האם זה אומר שאני מכורה????
והתשובה שנתתי לעצמי הייתה שאינני מכורה - או לפחות כך אני מאמינה, אני פשוט משתמשת במחשב לתועלתי ולהקלה בחיי.
המחשב עבורי הוא כלי שעוזר לי בקשיי ההתארגנות בתור ADD-ית
המחשב עוזר לי בארגון פגישות- כיומן
המחשב עוזר לי למצוא דברים ולענות על שאלות " סידוריות" במקום להזדקק לשרותי הטלפונים המייגעים והארוכים.
המחשב עוזר לי בידע מקצועי
המחשב עוזר לי בארגון כלכלי
והמחשב עוזר לי גם ככלי בידורי בשעות הפנאי.
מחשבה על חיי ללא מחשב מעוררת בי חלחלה עמוקה ואני באמת מאמינה שכל מי שמסיבות אלו או אחרות
נמנע מלהשתמש בכלי מופלא זה מפסיד וחבל.
היום הזה שבו הבנתי עד כמה אני זקוקה למחשב נתן לי עוד דחיפה והבנה לחשיבות עבודתי כמדריכת מחשב לגיל הזהב.
אל תוותרו על שימוש בכלי המופלא הזה - זה מגיע לכולנו.